בצער רב, אנו נפרדים מהוילה שהייתה ביתנו בחמשת הימים האחרונים ומתחילים את הדרך הארוכה צפונה.
לאחר כשעה וחצי נסיעה, אנו עולים על Chesapeake Bay Bridge, החוצה את מפרץ צ'ספיק לעבר ה -Eastern Shore . הגשר מחבר את וירג'יניה ביץ' לחצי אי הכולל חלקים ממדינות
וירג'יניה ומרילנד ובצפונו מדינת דלאוור. הנסיעה על הגשר שאורכו 37 ק"מ (!) היא חוויה מיוחדת. ההרגשה היא כאילו נוסעים ממש על האוקיינוס. במהלכו
עוברים דרך שתי מנהרות שנבנו ע"מ לאפשר מעבר של אוניות לבסיס הצי בנורפולק. במרכז הגשר אנו עוצרים לתצפית וארוחה קלה שמבוססת על הדגה היומית (Catch of the day). סתיו מזועזעת מכך שפלאונדר וסבסטיאן מ"בת הים הקטנה" מוצעים כחלק מהתפריט, שלא במצבם הטבעי... זה לא מפריע לנו לאכול Crab dip מצויין למנה ראשונה.
בתום המעבר על הגשר, ממשיכים בנסיעה לאורך החוף. מזג האויר סגרירי. הדרך עוברת בנוף פתוח אל האופק, משובץ במעט עיירות שנראות נטושות למדי. אנו תוהים האם הסיבה נעוצה בעובדה שהאיזור מיועד בעיקר לתיירות קיצית (לחוף האוקיינוס האטלנטי) או שמא בגלל שהיום ערב חג המולד, שהוא חג משפחתי מאד.
אחרי כארבע שעות נסיעה, מוצאים תחנת דלק פתוחה. סתיו ודניאל יוצאים לחלץ עצמות:
לקראת ארבע אחה"צ, אנו מגיעים למלון בעיירה ושמה Rehoboth Beach...כן, מסתבר שגם בדלאוור יש עיר בשם רחובות :-)
פקיד הקבלה שמח לקראתנו ומזהה אותנו בשמנו עוד לפני שפצחנו פה. שמחתו מתבהרת כאשר אנו נוכחים לדעת שאנו האורחים היחידים במלון! זה עוד לא קרה לנו... הרכב שלנו הוא היחיד במגרש החניה העצום והמלון כולו דומם. קיבלנו סוויטה רחבת ידיים בקומה השניה. מאחר שיש לנו כבר שבע מזוודות ועוד תיקי יד, מבקשים להחליף לחדר בקומה הראשונה. נענים בשלילה ומבינים שזו כנראה הסוויטה היחידה שמוכנה לקבלת אורחים. מתבדחים ביננו שבטח כל העובדים מקללים את הרגע שבו החלטנו לעצור שם, כי הרסנו להם את החג...
ארוחת ערב הוזמנה מראש (מאחר שצפינו את השממה הקולינרית עקב החג) במסעדת יוקרה מקומית בשם Blue Moon. אנו לא מתייצבים בקוד הלבוש הנדרש לערב החג, אבל מסכימים לקבל אותנו בכל זאת... בארוחת ערב אנו לא חוגגים את הולדתו של ישו כמו כל האחרים, אלא יום הולדת הרבה יותר משמעותי עבורינו - דניאל בן 49 מחר! האירוע בהחלט מצדיק את הארוחה הכי יקרה בטיול עד כה ואחת היקרות שאכלנו בכלל. גם כאן התפריט כולל חברים מסרטי דיסני וסתיו מתפשרת על עקרונותיה ואוכלת את פומבה (החבר של טימון, מ"מלך האריות") שכאן קוראים לו Wild Boar ומכינים ממנו מנת בולונז משובחת המוגשת על פסטת פפרדלה. גם שאר המנות היו מיוחדות מבחינת המרכיבים וצורת ההכנה וההגשה וערבו מאד לחיכנו. לקינוח אנו מזמינים פלטת מתוקים אופיינים לחג המולד ושוב מגלים שהטעם שלנו כנראה שונה משל האמריקאים בשטח הזה.
חוזרים בחזרה למלון השומם, דרך רחובות מוארים ומקושטים בצורה מרהיבה, אך ריקים מאדם.
מחר צפוי עוד יום של הדממה מסחרית וגם אותו ננצל להמשך הנסיעה צפונה.
לילה טוב מדלאוור,
משפחת פרי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה